לדלג לתוכן

יוהנס ברנד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוהנס ברנד
Marthinus Wessel Pretorius
יוהנס ברנד
יוהנס ברנד
לידה 6 בדצמבר 1823
קייפטאון, מושבת הכף
פטירה 14 ביולי 1888 (בגיל 64)
בלומפונטיין, מדינת אורנג' החופשית
שם מלא יוהנס הנריקוס ברנד
מדינה מדינת אורנג' החופשיתמדינת אורנג' החופשית מדינת אורנג' החופשית
מקום קבורה בלומפונטיין, דרום אפריקה
השכלה
נשיא מדינת אורנג' החופשית ה־4
2 בפברואר 186414 ביולי 1888
(24 שנים)
פרסים והוקרה
אביר הצלב הגדול במסדר מיכאל הקדוש וג'ורג' הקדוש עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יוהנס הנריקוס ברנדהולנדית: Johannes Henricus Brand; ידוע גם בתור יאן ברנד, בהולנדית: Jan Brand;‏ 6 בדצמבר 182314 ביולי 1888) היה משפטן ומדינאי אפריקאנרי אשר כיהן כעשרים וארבע שנה כנשיא מדינת אורנג' החופשית.

קורות חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברנד נולד וגדל בקייפטאון, בירת מושבת הכף הבריטית באותם הימים. משפחתו האפריקאנרית ממוצא הוגנוטי הייתה מעורה היטב בחיים הציבוריים במושבה. הוא היה בנו של כריסטופל יוסף ברנד (1797–1875), אשר שימש קרוב לעשרים שנה כיושב ראש בית הנבחרים של מושבת הכף הבריטית בקייפטאון הבירה, שם גם יוהנס ברנד גדל והתחנך. לאחר שבצעירותו למד בקולג' הדרום אפריקאי בקייפטאון, יצא לאירופה, שם למד לתארים מתקדמים במשפטים, בתחילה באוניברסיטת ליידן בהולנד, ובהמשך גם באינר טמפל בלונדון. לאחר לימודיו חזר לקייפטאון עיר הולדתו, שם החל לעבוד כעורך דין. בשנת 1849 התקבל ברנד לעבודה כעורך דין בבית המשפט העליון של מושבת הכף, ובמקביל לעבודתו הקים את משפחתו. בשנת 1851 נישא ברנד לרעייתו, ולזוג נולדו בשנים הבאות 8 בנים ו-3 בנות. באותה השנה הוא גם קיבל תואר פרופסור למשפטים מהקולג' הדרום אפריקאי בקייפטאון, בו למד בגיל צעיר. ברנד שימש עד שנת 1863 בבית המשפט העליון, אז החל בקריירה פוליטית, עת נבחר באותה השנה בעקבות אביו לבית הנבחרים של מושבת הכף.

זמן קצר לאחר היבחרו של ברנד לפרלמנט בקייפטאון, נקלעה שכנתה ממזרח של המושבה, מדינת אורנג' החופשית, למשבר פוליטי עקב פרישתו של מנהיגה הדומיננטי, הנשיא מרטינוס פרטוריוס. המדינה החליפה שלושה נשיאים זמניים, והחליטה לבסוף להזמין את יוהנס ברנד, אשר שמו הלך לפניו בכל רחבי דרום אפריקה, להנהיגה. הוא רץ בבחירות לנשיאות בנובמבר וזכה ברוב גדול. ברנד היה אישיות יוצאת דופן בנוף הפוליטי של אורנג' החופשית, ונראה שהוא הובא בעיקר כמועמד פשרה חיצוני אשר יוכל להידבר עם הבריטים, תכונה שהייתה חיונית בעיני חברי מועצת העם של מדינה זו באותן השנים. זמן קצר לאחר כניסתו למשרד הנשיאות, התברר ברנד כהצלחה לא מבוטלת. הוא כיהן כנשיא לאורך חמש קדנציות שהם לא פחות מעשרים וארבע שנה, קרוב למחצית משנות קיום מדינת אורנג' החופשית. לאחר בחירתו לראשונה בשנת 1863, הוא נבחר לתפקיד פעמים נוספות ב-1869, 1874, 1879 ו-1884, כך עד למותו.

נשיא מדינת אורנג' החופשית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ברנד בשנותיו המאוחרות

כנשיא, השכיל ברנד לפתור את אחד המשברים הביטחוניים החמורים ביותר אשר ניצבו בפני מדינתו - סכסוכי הגבול האלימים עם לסוטו השכנה. הוא יצא לשתי מלחמות מוצלחות נגד מדינה זו, האחת ב-1865 והשנייה ב-1869. המלחמות נגד בני הסותו הסתיימו ב-12 בפברואר 1869, אז חתמו הצדדים בתיווך בריטי על אמנת אליוואל נורת' (Aliwal North), בה לסוטו קבילה במידה רבה את התנאים שהציב ברנד. ברנד, חבר מסדר מיכאל הקדוש וג'ורג' הקדוש, אשר את רוב חייו העביר בחברה הגבוהה של קייפטאון ולונדון, הצליח לשמר לאורך מרבית כהונתו כנשיא יחסים טובים עם בריטניה. עם זאת בשנה מסוימת היחסים בין מדינת ארנג' החופשית לבריטים ידעו מתח רב, כאשר התנגד ברנד לסיפוח הבריטי של אזור קימברלי בשנת 1871. הימים היו ימי בהלה לזהב בדרום אפריקה, והמדינה החופשית, כמו גם הרפובליקה הדרום-אפריקאית ובריטניה חשקו בסיפוח האזור הרווי בזהב וביהלומים. לבסוף, כשל ברנד בניסיונו למנוע את הסיפוח, והאזור עבר לידי מושבת הכף. בתגובה לכך מועצת העם של מדינת אורנג' החופשית קראה לברנד להכריז מלחמה על בריטניה. למרות לחצים משמעותיים לנקיטת פעולה, בחר ברנד בדרך אשר נתפסה כפרגמטית, ונמנע מעימות. בנובמבר 1871, שכנתה מצפון של אורנג' החופשית, הרפובליקה הדרום-אפריקאית, הידרדרה לחוסר יציבות עם עזיבתו של נשיאה מרטינוס פרטוריוס. עקב כך היו מי שניסו לשכנע את ברנד לשחזר את מעשה פרטוריוס כעשור קודם לכן רק במהופך - לרוץ לנשיאות ברפובליקה במקביל לנשיאותו במדינת אורנג' החופשית, וכך יהפוך לנשיא בשתי המדינות במקביל. עקב ההתנגדות לבריטניה לרעיון וכתוצאה מהרוחות האנטי בריטיות אשר נישבו באותן השנים ברפובליקה הדרום-אפריקאית, לבסוף סירב ברנד להצעה. נקודת משבר נוספת בין המדינות אירעה בשנת 1877. עם הסיפוח הבריטי של הרפובליקה הדרום-אפריקאית באותה השנה, יזמה בריטניה הקמת פדרציה בדרום אפריקה בין המושבות הבריטיות לרפובליקות האפריקאנריות. ברנד סירב בתוקף, ולתקופה מסוימת, לנוכח לחץ בריטי על מדינת אורנג' החופשית להיעתר לרעיון הפדרציה, המתח בין הצדדים גאה. אף על פי שברנד הביע תמיכה בעצמאותה של הרפובליקה הדרום-אפריקאית מבריטניה, עם פרוץ מלחמת הבורים הראשונה בדצמבר 1880, הוא סירב לתמוך במי מהצדדים. המלחמה הסתיימה בניצחון הרפובליקה הדרום-אפריקאית מספר חודשים לאחר מכן, ובעצמאותה מחדש.[1][2][3]

בשנות כהונתו כנשיא, מדינת אורנג' החופשית קלטה מהגרים חדשים רבים, הקימה עשרות יישובים, ונהנתה משלטן יציב וצמיחה כלכלית. בנוסף, היא החלה לעבור תיעוש גובר כמו גם לסחור באופן משמעותי עם מדינות שונות מעבר לים, כאשר היא נעזרת בנמלי הים של מושבת הכף ומושבת נטאל. בסוף התקופה היה נראה שמדינת אורנג' החופשית רכשה לעצמה מקום של קבע בנוף הפוליטי הדרום אפריקאי.[1][3]

ברנד, שהיה פופולרי במיוחד בקרב עמו, נודע בססמתו "הכל יהיה טוב אם כולם ימלאו את חובותיהם" (alles zal recht komen als elkeen zijn plicht doet). הוא נפטר בעת תפקידו ב-14 ביולי 1888 ונקבר בהלוויה ממלכתית רבת משתתפים בבלומפונטיין. על שמו נקראת השדרה הראשית של העיר כמו גם בני ציבור רבים אחרים בה.

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יוהנס ברנד בוויקישיתוף

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 "Orange Free State". 1911 Encyclopædia Britannica, Volume 20. Cambridge University Press. p. 156.
  2. ^ "Orange Free State". 1911 Encyclopædia Britannica, Volume 20. Cambridge University Press. p. 157.
  3. ^ 1 2 "Brand, Sir John Henry". 1911 Encyclopædia Britannica, Volume 4. Cambridge University Press. p. 420.